עבודת התפילה בראי הגאולה
המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן ע"ה, תמיד היה אומר בהתוועדויותיו על הפסוק בתהילים, [פרק י"ד – נ"ג] הוי ממרום השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דורש את אלוקים, היש אדם ששם את הדגש על השכלה, של חסידות, ודורש אלוקים אם אינו עוסק בעבודת התפילה?
דברים אלו אמורים גם לזמנינו בזמן הגאולה, בו כל דבר צריך להיות חדור וקשור לגאולה, ועוד לפני זמנינו, כבר בזמן אדמו"ר הזקן מוצאים אנו קשר ברור לימות המשיח, כותב אדמו"ר הזקן במכתב שמופיע בסידור,...ורפואת האמת מחולי זה, הוא מה שנמנו וגמרו רופאי האמת חז"ל באמרם, אין עומדין להתפלל אלא מתוך (כובד ראש) שמחה של מצווה, שהם דברי תנחומין שבנביאים ובדברי רז"ל מגאולת ישראל, ומגאולתם העתידה לבא בב"א,
וכן רואים בשנה של ה' תשנ"א, שהרבי מלך המשיח שליט"א חילק את קונטרס עץ חיים לכל אחד מישראל, ששם מדובר על עבודת התפילה, ועל הסדר בתומכי תמימים בכלל, ובכלל עבודת התפילה, עניינה הוא המלחמה המתמדת עם הנפש הבהמית, שנמצא בשעת התפילה בתרדמה לאחר הכנעתו, אבל לפני ההכנעה הוא מרגיש שזה הולך להתחסל, ולכן הנפש הבהמית נלחמת על קיומה.
בשערי תשובה לאדמו"ר האמצעי, במאמר ד"ה פדה בשלום, מסביר שזה כמו קרב של שני אנשים הנאבקים זה עם זה, והאחד גובר על חברו עד שנכנע לו לגמרי, או שזה כמו שהמים מכבים את האש, או שהאש מכבה המים, ונקודת העניין, שאחד מבטל את השני עד שנהיה חלק ממנו, וזה הוא פדיה בשלום שהנפש הבהמית בטילה, ומשמשת לאינטרסים של הנפש אלוקית..
אבל כל זה חייב לבא בעבודת האדם, שהאדם עצמו מתמודד עם המחשבות זרות שלו שמגיעים אליו בתפילה, במובן כזה שאדם רוצה בקו שלו מתשעה קוים של חברו, כבסיפור הידוע עם ר' חייקל מהמדורא, שהראה לאדמו"ר הזקן איך שחסיד שלו מתפלל, ועל זה אדמו"ר הזקן הפטיר שהרבי שלו מתפלל בתוכו, אבל הוא רוצה שהחסידים שלו יתפללו בכוח עצמם, כי הדרך של חב"ד הוא "עבודה בכוח עצמו".
ובכל זאת התפילה משתלבת עם הזמן של הגאולה, כי עניין התפילה היא יצירת כלי, מלשון הטופל כלי חרס, וזהו חיבור והתקשרות עם הבורא, וכמה שישנו הקשר לאלוקות בגלוי בתפילה, הקשר הזה מתגלה ומשתקף אצל האדם, וכן עם בכל הבריאה בגאולה השלימה, וזה הוא ההסתכלות על התפילה בראייה חסידית, אין הוא כמו המתנגד שמסתכל על תפילה כאותם בעלי חיים שאומרים ומבקשים הב לי הב.
כל זה קשור לגאולה, איך שיהודי מבקש בכל יום בתפילה ביום חול, את צמח דוד עבדך, או גם בשבת הוא מבקש, ותחזנה עינינו בשובך לציון ברחמים, כך שאם אדם חושב קצת על פירוש המילות, אין הוא צריך לטרוח למצוא קשר בין כבודת התפילה לגאולה השלימה, והעיקר הוא לבקש את פקיחת העיניים שלנו, בכדי לראות את הרבי מלך המשיח שליט"א מלך ביופיו,
עניין התפילה, הוא דבר שמעביר את האדם דרך סולם של סדר השתלשלות, וכפי שרואים את זה בדבר מלכות של פרשת בהעלותך ה' תשנ"א, שכל המטרה בחלוקת התורה לשבע חלקים, שיכלול את ספר ויהי בנוסע הארון, ואת ספר ויהי העם כמתאוננים, שהעניין של הירידה בתורה, הוא לתת מקום לגילוי אלוקות, גם במקומות הנחותים ביותר, שתהא שלהבת עולה מאיליה.
כך אולי אפשר לדמות את זה, להבדל בין תורה ותפילה המבואר בחסידות, עניין התורה בפרט פנימיות התורה, אין הוא יורד לרמתו של הנפש הבהמית, אלא מבררו בדרך ממילא, מעט אור דוחה הרבה מין החושך, אבל תפילה, [כפי שזכרנו לעיל] ענינה היא מלחמה ישירה עם הנפש הבהמית, וממש ירידה אליו [כפי שמבואר בהמשך פדה בשלום ה' תש"ד מהרבי הריי"ץ].
כידוע הכלל, שכאשר רוצים לנצח את האויב, צריך שהשדה הקרב יהיה בבית האויב, ולכן בתפילה חייבת להיות הירידה לנפש הבהמית, לנהל נגדו את המלחמה במקום חלל השמאלי, ודווקא שם לנצח אותו, כמו על דרך משל ראש הממשלה הנוכחי אריק שרון, שחצה את התעלה בסואץ, וניהל במלחמת יום כיפור, את המלחמה, דווקא בשטח של המצרים..
ויהי רצון, שיקויים בנו, וגם אויביו ישלים עמו, להביאנו לגאולה השלימה, שאליה אנו מתפללים ומצפים כל היום, כפי שזה חדור בקבלת המלכות של הרבי מלך המשיח שליט"א.
